זהו סיפור אמיתי המתאר את אחת החוויות של מנעולן בעת עבודתו
לעתים אתה נמצא בסיטואציה של הצלת חיים ממש.
שעת אחר הצהרים, יום שישי ההכנות לשבת בעיצומם, על הגז מתבשל לו הדג באיטיות
וריחו עולה באוויר וממלא את הבית.
הטלפון מצלצל, על הקו בחור – שלום קוראים לי ישראל הגעתי למנעולן? הוא שואל.
כן הגעת לאורן המנעולן איך אני יכול לעזור לך ?
תראה אני מנסה להיכנס לבית של אמא שלי בארנונה ירושלים, הכנסתי את המפתח למנעול הוא מסתובב כרגיל ומראה כאילו הוא פותח את הדלת.
אבל הדלת נעולה, אמי כנראה נעלה את הבריח העליון ואני לא מצליח להיכנס.
הלכתי לגינה הרמתי את התריס יצרתי איתה קשר היא נפלה ולא יכולה לפתוח את הדלת,
אתה חייב לעזור לי אורן !
השעה הייתה כבר שעת צהריים מאוחרת השבת כבר בפתח. לא חשבתי הרבה אני בא מתארגן כמה דקות ובדרך אליך עניתי לו.
כיביתי במהרה את האוכל המבעבע על הגז ויצאתי לכיוון ארנונה.
הגעתי כעבור 20 דקות לבית ברחוב ביתר בשכונת ארנונה, ישראל כבר חיכה לי בחוץ ועל פניו נראו סימני חרדה.
הוצאתי את הכלים מהרכב ונכנסתי במהרה לחדר המדרגות.
לקחתי את המפתחות ניסיתי לפתוח את הדלת, אכן המנעול בסדר מבצע את הפתיחה של הדלת כמו שישראל תיאר אבל הדלת אכן נשארה נעולה – מסקנה: הבריח העליון בתוך הבית נעול.
ניגשתי לטפל בפתיחה. איך מבצעים פתיחת בריח סגור בדלת נעולה?
מספר פעולות פשוטות נדרשות לכך, פירקתי את עינית הדלת, הכנסתי מוט שמכופף בקצהו,
הזזתי את המוט בחוזקה ודפקתי על הבריח. הסגר הסתובב …. הדלת נפתחה לרווחה.
נכנסנו במהירות לדירה על הריצפה הייתה מוטלת אימו של ישראל חנה מלאת דם בלי שום יכולת לזוז
מחזה קשה ללא ספק !
הרמנו אותה והעברנו אותה לספה הקרובה, ישראל רץ להביא תחבושות לעצור את הדם, בעוד אני מזמין את מד"א.
חלפו מספר דקות ומד"א הגיעו וטיפלו בחנה.
נפרדתי מישראל לשלום, "רגע חכה מה עם כסף?"… עזוב שבת שלום אמרתי ויצאתי חזרה הביתה.
ביום ראשון בבוקר הטלפון מצלצל זו חנה אמא של ישראל "רציתי להודות לך ממש הצלת אותי"…..